כַּמָּה יָפֶה לַךְ חֹרֶף
את לוֹבשת מעִיל אפוֹר
וצעִיף שֶל תְכֵלֶת יָפֶה ורך
מִשתקף בעיניִים שלך

ג'וזפין עובדת כאן תקופההיא חדרנית בבית מלוןיפה שקטה, קצת עייפה,היא

נחל עוז, השעה שלושפצמ"ר נורה אל הקיבוץהילדים כאן מזמן כבר

דרכון חדש וחד צדדיאלף דולר בארנקשבעת כבר מנדודיםאבל אתהלא מפונק

את מביטה לזמן בתוך העינייםאני מביטה בעיניים שלךמנסה לגנוב לנו

רק אתמול ליטפתי כנפיים דקיקות, אתה היית גוזל – תינוק

ריח הסתיו באוויר
למרות שהקיץ הזה לא נכנע
עננים שעוברים ושבים
כבר הביאו חצב לגינה.